במילים מרגשות ונואשות כותב בשנת 1893 הרב דוד שיפמאן מטבריה אל הרב שווארץ שישלח לו כסף למחייה. גלויה זו והכתוב בה שופכים אור על כמה היבטים בהסטוריה של יהודי טבריה ואנשי היישוב הישן שנסמכו על ה"שנור" ועל כספי החלוקה.
בין השורות אפשר למצוא איזכור לברון רוטשליד שתמך באנשי היישוב בימי העלייה הראשונה, לרב מוריץ גידמאן שהיה מראשי התנועה החרדית בוינה והיה איש הקשר בין הרצל ליהדות וינה האולטא אורטודוכסית שהתנגדה לציונות.
ועל הנוהג שרווח כאן בעיקר באנשי היישוב הישן האשכנזים- לשלוח מכתבי שנור עם בקשות לסיוע.
על פי מפקדי אוכלוסין עות'מאניים היו בטבריה כ 2500 יהודים באותן שנים.טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בהן ישבו יהודים עוד הרבה לפני ימי הציונות של העת החדשה.
הגלויה המצולמת כאן נקנתה במכירה פומבית בבלגיה ולפני כמה שנים תירגמתי אותה עבור הרוכש. שימו לב לכתיבה התמה ,לעימוד המדוייק ולמשיחות הקולמוס המעודנות.
במהלך השנים נתקלתי בעוד גלויה שכתב הרב שיפמאן לרב אחר. אבל זאת המצורפת כאן היא היפה ביותר וממחישה ביותר את הצער והקשיים של יהודי טבריה.
גלויה לרב שווארץ -תוכן
גלויה לרב שווארץ צד הכתובת
"ב"ה ר"ח מנחם אב תרנ"ג טברי' תו"ב. לכבוד הרב הגאון הגדול,החכם הכולל,גדול המחברים מ"ו אר"י ד"ר שווארץ שליט", כתבתי לאדוני שלשים,ועל שלושה לא השיבני.על מכתבי בט"ו בשבט בבקשת עזרה לחג המצות,ועל מכתבי בזר זהב ברכה ליום הכסא בווערן ועל אגרת פתוחה אגרת מזכרת,ודן אנוכי לכף זכות ,כי הוא בצדקו,ובחכמת אלוקים אשר בקרבו,לא יאטם אזנו מזעקת דל ,ולא ימנע טוב ויש לאל ידו לעשות,ולא יעלים עין מן הצדקה,ולא יחזיר העני השואל ריקם,ולא תהי גזילת העני בביתו,וישיב מפני הכבוד אשר התירו חז"ל גם באמצע ק"ש ,ואוהביו יאהב ומכבדיו יכבד,אין זה כי אם שיכחה לפני כסא כבודו,שם בקרלסרוהע מפני טרדת הכנה למסעו ,ופה בווערן מפני טרם התיישב נכון במקומו החדש ,וטרם התייסד אל נכון סדר בית-מדרש-הרבנים והלימודים וכל הדרושים לכל חפציהם,על כן עתה באתי עוד הפעם,אחרי עבור מועד מועדים וחצי,להעירו ולעוררו ולהזכירו את דוד עבדו, המייחל לחסדו,אוי, בביתי נאנחים מבקשים לחם.לא חמאה, לא חלב, רק לחם, לחם צר .ואין,אין בית אשר אין שם חובות עלי,אין חנות שלא לקחנו בהקפה,עד בלי מקום, ולא נשאר מה לעבוט ולמכור !,אל יחסדני לכוזב , או למצות אנשים מלומדה, אף לא למגזם ומפליג ומגדיל המדורה, רק יאמין אמונה אומן,כי אני וביתי מתים מפני זלעפות הרעב וחוסר כל במלא מובן המילות!עם כל כבוד תורתי אשר הכיר הדר"ג שי, אפס קצהו ,מן "עלי הגיון" אשר לכבודו בראתיו יצרתיו אף עשיתיו,ונא באהבתו ובחמלתו ,כל אשר בכחו הגדול יעשה נא להושיעני מכל חברות הצדקה מווערן,אשר אם אדוני ישלח להם "קארטע" ( גלויה) על אודותי,ישלחו לידו או אליי למען כבודו,עזר וישע.כמו:קולטוס געמיינדע ,מן ארעמען אנשטאלט(מוסד צדקה לעניים), מה, פאלטאק מהחברא קדישא מפהילנטראפישען פעראיין (אגודת הפילנטרופים) מן פרויען פעראיין (אגודת הנשים) וכאלה רבות שם,ואת בקשתו יקבלו ברצון להיות לי לישועה,ואם יכתוב להשר ראטהשילד שם קארטע בגללי וכן אם יכתוב קארטע להרב גידעמאן ולהד"ר ועללינך בעבורי ,יהי לי לטובה גדולה מאוד ועזרה בצרות אמצא מאוד.אנא יכמרו רחמיו על עבדו ומכבדו וצופה לחסדו ,יפנה נא לכל אלה הנזכרים וזולתם עוד ,לבקש מאיתם לשלוח ישועתה לי,לידו,או ישר אלי,אך יותר טוב שישלחו ליד קדשו,כי אז ימהרו לשלוח,וישלחו כראוי וגם יהי נקל להם לשלוח תוך העיר,והדר"ג שי, ישלח לי גולדענס אוסטריא בתוך מכתב רעקמנדירט , מבלי לכתוב עליו שתוכו רצוף כסף,או לשלוח לי טשעק מבאנק ראטהשילד שם לשלם לשמי בלונדון;והנני חותם בברכה מוקדמת לראש צדיק
רבי דוד שיפמאן טברי'א פלסטינה"